​
"​מלחמה בגן הילדים"
​גננת שיתפה אותי: 
הילדים בגן משחקים ב"מלחמה" .
​הבנים רודפים אחרי הבנות, ומשתמשים במילים כמו "אני אהרוג אותך...".
​הבנות מפחדות...ההורים מתלוננים...
​ואני לא יודעת מה לעשות!!
​
אז, שוחחנו. יצרנו בהירות והבנה. היא קיבלה טיפים ורעיונות שהתאימו לה ויצאה כעבור שעה
​ יותר רגועה ועם תכנית ברורה.
​
 ​אני יודעת שהסיטואציה הזו מתרחשת בהרבה גנים, והיא בטח מוכרת לך,
​ולכן  החלטתי לשתף גם אותך בעיקרי הדברים: 
​
​אז מה עושים?
​קודם כל מבינים את המציאות ויוצרים בהירות.
​מתי זה קורה?
​איפה זה קורה?
​כמה ילדים משתתפים ?
​כמה ילדות מפחדות? מה הכי מפריע לי ו​מה הייתי רוצה לשנות?
​
​​ ​​​כשהייתה בהירות פתאום ה"בעיה" נראתה פחות גדולה. 
​
​​גילינו שמדובר בקבוצה קטנה של ילדים.
גילינו שזה קורה בעיקר בחצר ​
​גילינו שיש רק שתי ילדות שמפחדות בצורה מוגזמת, אבל הן מגלות התנהגות דומה גם בסיטואציות אחרות.
​המשחק עצמו לא הפריע לגננת, הוא לא היה אלים או מסוכן,  אבל כן השימוש במילים "אני אהרוג אותך".
​
​​​​מבינים מה הצורך של הילדים
זה ​אולי הדבר הכי חשוב.
​ הגננת הבינה שהמשחק הזה הוא משחק טבעי, תואם לגיל הילדים, קורה בכל גן (כמעט...בעיקר בגנים בהם יש הורה בתפקיד צבאי/ משטרתי או בסביבת חיים תחת מלחמה).
​הילדים משחררים אנרגיה פיזית אך גם רגשית, והמשחק נותן מענה לצורך הזה.
​
​אז מה הפתרון?
​חשבנו יחד על כמה פתרונות, כאלה שלא יוצרים מתח או שקשה לאכוף אותם:
​1. להוסיף לחצר פעילות שמוציאה אנרגיה ונותנת מענה לצורך של הילדים לרוץ, כמו מסלול מכשולים. 
​2. לתת מענה מיוחד לשתי הילדות שיוצרות היסטריה סביב המשחק, ולקבל הנחיה מאיש מקצוע (פסיכולוגית) כדי להגיב אליהן בצורה מתאימה.
​ 3. לנסות להחליף את המשפט "אני אהרוג אותך" במשפט אחר מתון יותר.
​4. לאפשר לילדים לשחק מלחמה עם חיילי צעצוע, גם בחצר,  במקום משחק מלחמה אחד עם השני.
5. גם ​בעבודה מול ההורים גילינו שמדובר בקבוצה קטנה ולא בכל הורי הגן.
​בכל אופן הגננת החליטה שהיא תוציא דף מידע להורים עם הסבר קצר שכולל גיבוי מקצועי.
​
​עד כאן השיתוף שלי, 
​מקווה שעזרתי לך .
​​אם את מעוניינת להעלות דילמה, אם יש לך שאלה או קושי ואת מרגישה שאת מתמודדת לבד,
​ או לא מקבלת מענה מספיק ​את מוזמנת לכתוב לי. מבטיחה לענות.

​​רק טוב, ובהצלחה!
​אביטל 
​
​
​